אחד המגיבים על הפריביו כתב שלמרות שמדובר במשחקים בינוניים וסבירים (או פחות מכך), הרי שמאחר ומדובר ביום חמישי הגדול נקבל איזשהו משהו מיוחד: התפוצצות של שחקן, משחק מרובה הארכות, הפתעה או משהו.

ובכן קיבלנו גם וגם וגם.

אורלנדו מג'יק (100) – מילווקי באקס (115):

אז כצפוי מילווקי אכן שברה את הנאחס ארוך השנים שלה (10) בדיסנילנד וגברה על אורלנדו בקלות. מילווקי ירדה למחצית ביתרון 15 ומשם לא הסתכלה לאחור כשהיתרון של המגיע כבר ל29 ברבע השלישי לפני שהמחליפים של הקבוצות אפשרו לאורלנדו לצאת עם תוצאה מכובדת.

סוד ההצלחה של מילווקי, גם ללא גב'ארי פרקר שגמר את העונה, טמון במשחק הקבוצתי שלה, מה שבא לידי ביטוי גם בחלוקת הדקות והנקודות השווינית (7 שחקנים בדאבל פיגרס הלילה) אבל גם ב-25 אסיסטים או יותר בכל חמשת משחקיהם האחרוני, כולל הלילה. האם יכול להיות שמילווקי משחקת משחק נאה לעין רחמנא לצלאן? אף אחד לא יודע כי אף אחד לא רואה את מילווקי אולי בפלייאוף נגלה.

מידלטון הוביל עם 17, כשנייט תורם 16, והנסון מפליא חמתו עם דאבל דאבל מינימליסטי של 12 ו-11. בצד השני אולדיפו נתן 21 שלא הועילו ווצ'ביץ' תרם דאבל דאבל כהרגלו בקודש. הבאקס קלעו ב-27% מהשלוש וכך קשה לנצח, בטח כשמוסיפים לזה לא פחות מ-23 איבודים.

מילווקי ממשיכה בדרכה לעבר הפלייאוף, את השאלה הפילוספית-קיומית מה בדיוק זה נותן להם כשברור שאין שם סגל לריצה משמעותית לא עכשיו ולא בשנים הקרובות נשאיר להזדמנות אחרת.

אינדיאנה פייסרס (103) – ניו יורק ניקס (82):

הניקס חוזרים לעצמם ובגדול.

לאורחים דווקא הייתה פתיחה טובה והם אפילו הובילו ב-11 ברבע הראשון אבל אז הם נזכרו שהם, ובכן, הניקס, וחטפו בראש כשהפער כבר מגיע ל-34.

שימו לב לנתון של הנקודות בצבע – יתרון של 50-26, ולא תגידו שזה שחורציאניסטיס שקורע את הרחבות עבור פרנק ווגל, כולה רוי היברט המושמץ. 18 שלו ו-20 של רודני סטאקי אפשרו לאינדיאנה את הניצחון המאוד לא יוקרתי הזה. בניקס אנתוני קלע 18 ואמונדסון 17.

ממפיס גריזליס (99) – דנבר נאגטס (69):

דנבר ממשיכה להיראות רע. כמה רע? 30 הפרש רע. באמת כמה רע? 7% מהשלוש רע. זה ממש ממש רע.

דנבר לא הובילה באף נקודה במשחק כשההגנה של הגריזליס פשוט מחסלת אותם ל-16 איבודים (לעומת 9 של ממפיס) ו-33% מהשדה.

רק שני שחקנים הצליחו לקלוע בדאבל פיגרס (צ'נדלר ופאריד עם 10), לעומת שישה כאלה בצד השני.

רנדולף עם 15 נקודות ו-17 ריבאונדים הצטיין ב-30 דקות בלבד. כל שחקני החמישיה של ממפיס קלעו בדאבל פיגרס.

לוס אנג'לס לייקרס (123) – שיקאגו בולס (118):

והגענו להפתעה שלנו ולמשחק האיכותי של הלילה כשהליקרס נטולי ברייאנט (תיאורית יואינג מישהו?) גוברים על שיקאגו בהארכה כפולה ומונעים את השוואת שיא ההפסדים הרצופים הארוך ביותר של הפרנצ'ייז (שייך ללייקרס של מג'יק מ-94).

המשחק היה צמוד כמעט לכל אורכו כלשמעט בריחה של הלייקרס ל-15 יתרון ברבע הראשון אף קבוצה לא מצליחה להשתלט על המשחק.

שימו לב לדרמה.

דקה וחצי לסיום 48 הדקות ג'אמפ שוט של היל העלה את הלייקרס ליתרון של 9. גמור? לא לא לא אומר ג'ימי באטלר, שתי קליעות עונשין שלו, איבוד של היל, שלשה של באטלר, חטיפה של באטלר, דאנק של באטלר ופתאום זה רק 2 הפרש. 11 שניות לסוף רוז מחטיא ליי אפ אבל גאסול מתקן ואנחנו בשוויון. היל החטיא את הג'אמפ לנצח את המשחק ואנחנו בהארכה.

הארכה ראשונה, גאסול עומד על הקו ביתרון נקודה ללייקרס 35 שניות לסוף, קולע את הראשונה ומחטיא את השניה אבל הריבאונד נוחת לידיו והוא הולך שוב לקו והפעם מדייק פעמיים. 2 לשיקאגו אבל ג'אמפ של היל משווה שוב ושולח את המשחק להארכה שנייה כשרוז מחטיא ג'אמפ שיכל לנצח את המשחק בשני האחרונה.

בהארכה השניה זה היה בעיקר תחרות קליעות עונשין והלייקרס שמרו על קור הרוח בדרך לניצחון יוקרתי.

וזה נכתב לפני המשחקים:

התאוששתם מהתצוגה של קיירי? מהניצחון ה-17 ברצף של אטלנטה? עוד לא? אז קבלו את ערב הכדורסל המשעמם ביותר אי פעם, שורה של מפגשים חסרי השראה שאף אחד למעט האוהדים השרופים של הקבוצות עצמן, או הורים לילדים מאותגרי שינה לא יראה, אז בואו ניגש אל האקשן.

אורלנדו מג'יק (33-15) – מילווקי באקס (22-23):

בשקוט בשקט מילווקי של ג'ייסון קיד היא אחת מהפתעות העונה בליגה, ולא רק שהיא עם מאזן חיובי וממוקמת במקום ה-6 בליגה, היא גם מחזיקה בפער גדול למדי על המקום ה-7 וסיכויה לסיים במקום הזה טובים. לא שזה יעזור לה הרבה כשהיא תגיע להידרס על ידי שיקאגו או קליבלנד.

המג'יק עם הפסד שישי ברציפות והם נאבקים עם אינדיאנה אליה נגיע מיד על המקום ה-3 מהסוף במזרח החלש גם כך. למעט הדאבל דאבלים של ויאצ'יץ' באמת שאין הרבה מה להגיד על הקבוצה הסופר חלשה הזאת.

אחרי עשר שנים שבהן לא ניצחה מילווקי בדיסנילנד, נראה שסוף סוף הגיע הזמן.

ניצחון ב-12 למילווקי.

אינדיאנה פייסרס (31-16) – ניו יורק ניקס (37-9):

מדהים שאך לפני שנה או שנתיים המשחק הזה היה הימור סביר לחלוטין לגמר המזרח, ואילו היום מדובר ב-2 מבין 4 הקבוצות הגרועות ביותר במזרח, מה שהופך אותן ל-2 מ-5 הקבוצות הגרועות ב-NBA כולה.

הניקס, אחרי פתיחת עונה שוברת שיאים שליליים נמצאת עם סוג של קמבאק כשהיא מנצחת כבר 4 מ-5 משחקיה האחרונים (לא מבינים שם את הקונספט של טנקינג מה העניינים?). היכולת הטוב ההזאת שכללה ניצחון יוקרתי על אוקלהומה נעשתה הודות ליכולת של מלו אבל גם של קבוצת שחקנים אלמוניים למחצה כמו לנגסטון גלוואי ולאנס תומאס, שניהם חתמו בקבוצה לכל העונה אחרי ששיחקו על חוזים של עשרה ימים בכל פעם.

אינדיאנה עם שלושה הפסדים רצופים בבית ונראת לא פחות גרוע מהניקס על פני העונה כולה, אבל במקרה שלהם מכת הפציעות האיומה שפקדה אותם היא הסבר מניח את הדעת.

ניצחון לניקס ב-5.

ממפיס גריזליס (12-33) – דנבר נאגטס (27-19):

הרכישה של ג'ף גרין הולכת ונראת כדלק שממפיס הייתה צריכה כדי להמשיך את המומנטום הנהדר שלה מתחילת העונה. רבים, כולל כותב שורות אלו, חשבו שאחרי פתיחת עונה טובה ממפיס ילכו וידאכו מהסיבות המוכרות – מיעוט קליעה מבחוץ, נטייה לפציעות, הרבה שחקנים ותיקים. והנה מאז הפציעה של גרין ממפיס רצה ל-7 נצחונות ב-8 משחקים בשבועיים האחרונים והיא ממשיכה להיראות טוב.

תודה בוסטון.

בצד השני ניצבת אחת מהאכזבות הגדולות של העונה בדמות הנאגטס שקטעו זה עתה רצף של 7 הפסדים רצופים הודות ליכולת טובה של אארון אפללו, והם עדיין יחסרו את ג'אבל מגי המתאושש מפציעה.

ניצחון לממפיס ב-20.

לוס אנג'לס לייקרס (34-12) – שיקאגו בולס (17-30):

הבולס מגיעים למשחק הזה מהמקום הרביעי  במזרח כשהם מסתכלים בתקווה לעבר טורונטו וושינגטון אליהם הם צמודים ובחשש כלפי מטה אל קליבלנד ההולכת ומתקרבת.

עם זאת דומה שהלילה אין להם באמת הרבה ממה לחשוש, כשהם ניצבים מול קבוצה שאין לה כל מענה לצמד נואה את גאסול, לרוז או לכל אחד אחר בעצם.

הלייקרס עם תשעה הפסדים רצופים ואפילו את מעט המוטיבציה של לתת לקובי להמשיך להתקדם במעלה רשימת הקלעים הם איבדו עם הפציעה שלו.

ניצחון לבולס ב-20.